החלטה בתיק בש"א 180558/07

1. המבקש ביקש לבטל פסק-דין שניתן נגדו בתיק זה במעמד צד אחד ומאחר והתיק בוער הגיש בקשה נוספת לשחזור התיק ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד לבירור בקשתו.

בתאריך 22.10.07 ניתנה החלטה המורה על שחזור התיק ובסעיף 4 להחלטה נקבע כדלהלן:

" בתיק זה הוגשה בקשה לביטול פסק-דין ולעיכוב הליכי הוצל"פ עד לדיון בבקשה לביטול. על סמך הבקשה, ניתן בזאת צו עיכוב הליכי הוצל"פ שמספרו מופיע בבקשה, עד מתן החלטה אחרת, לגבי הליכי מאסר".

המבקש ביקש מבית המשפט להבהיר את החלטתו האמורה לעיל וביום 13.11.07 נתן בית המשפט החלטה נוספת ובה הבהיר שעיכוב הליכי ההוצל"פ האמור בהחלטה מיום 22.10.07 מתייחס להליכי ההוצל"פ לרבות הליכי המאסר. דהיינו - ההחלטה מיום 22.10.07 מתייחסת לעיכוב כל הליכי ההוצל"פ ולא רק להליכי מאסר.

2. ב"כ המבקש העביר את שתי החלטות בית המשפט ללשכת ההוצל"פ וכן לב"כ המשיבה.

החלטות בית המשפט לא יושמו, משום מה, בלשכת ההוצל"פ ובשל כך המשיבה התעלמה מהן.

המשיבה הסבירה את התנהלותה זו בכך שעל המבקש היה לרשום את עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ וכי אין זה מתפקידה לבצע את מה שמוטל על המבקש.

כמו-כן, ב"כ המשיבה טען שההחלטה מיום 22.10.07 מורה על עיכוב הליכי מאסר בלבד וכי הוא לא ידע על קיום ההחלטה מיום 13.11.07, טענה שחזר בו ממנה בהמשך הדיון.

3. עמדתה של המשיבה אינה בדין .

העובדה שהחלטות בית המשפט מיום 22.10.07 ומיום 13.11.07 לא יושמו בלשכת ההוצל"פ אינה פוטרת את המשיבה מכיבודן.

המשיבה קיבלה, באמצעות בא-כחה, את ההחלטות וידעה על קיומן והיה עליה לכבדן ולבטל את ההליכים שנקטה בהם ולא להיתפס לטענה שלא נרשם עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ.

4.      הלכה ידועה היא שעל בעלי הדין החובה לנהל את ההליכים שביניהם בתום לב ובדרך מקובלת. עקרון תום הלב הינו עקרון על.

ראו את דברי ד"ר ישראל וינבוים בספרו "בדרך מקובלת ובתום לב" , הוצאת סדן, בעמ' 36-35:

" אין לך עוד עיקרון משפטי אשר זכה לתארים ולכינויים של כבוד והדר כמו עקרון-העל המחייב "תום לב ודרך מקובלת" במימוש ובקיום של זכויות וחיובים משפטיים...דוקטרינה זו הכתה שורשים כה עמוקים במשפט, עד כי אין היום תחום משפטי אשר לא הושפע עמוקות מיישומה".

בית המשפט כבר התייחס למשמעות עקרון תום הלב ופסק כדלהלן:

" משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל-פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים... על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמתה של כוונתם המשותפת, תוך נאמנות ומסירות למטרה, שעמדה לנגד עיניהם, ותוך עקביות בהגשמת ציפייתם המשותפת הסבירה."

            בהמשך פסק הדין נפסק עוד כי:

"סעיף 39 לחוק החוזים מטיל את חובת תום הלב והביצוע בדרך המקובלת בכל הנוגע לקיומו של חיוב ולשימוש בזכות. נראה לי כי לביטויים "חיוב" ו"זכות" יש ליתן פירוש מרחיב, באופן שהם יכללו בחובם לא רק זכות, שכנגדה יש חובה, וחובה, שכנגדה יש זכות, אלא גם זכויות מהסוג של יכולת או כח, וכן חירות וחסינות".

ראו בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' , פ"ד ל"ה